סכנות תקופת החגים והזוגיות

החגים עלולים להביא "חגיגות" שליליות בין בני הזוג והמשפחה, והכל תלוי אם היחסים בן בני הזוג טובים או לא. יכול להיות שהיחסים יהיו ממש טובים, ותקופת החגים תהיה מאחדת ומהדקת, השאלה היא מה טיב היחסים באופן כללי.

ייתכן שאחד מבני הזוג מגיע עם איזושהי דעה מקובעת שתקופת החגים היא זוועתית ולא טובה, וכך יתנהג גם בתא המשפחתי שלו. יכול להיות שאצל אחד מבני הזוג ארוחת חג עם המשפחה היא סוג של סיוט, וכך מתחילים לצאת דברים לא טובים, כי אצל כל אחד יש משמעות אחרת לארוחת חג.

אצל מי להתארח זו בעיה נוספת. הרבה פעמים מגיעים ממשפחות שגם בהן היו כל הזמן ויכוחים על הנושא, וכך זה נגרר עוד ועוד..

יש זוגות שאחד מבני הזוג מגיע מהמשפחה ה"חמה" ואחד מהמשפחה ה"קרה" ואז מתפתח מאבק - הבעל יכול לטעון שהבחורה אולי באה ממשפחה חמה, אבל היא פולשנית ונכנסת לו לקרביים. האישה לא תוכל לחגוג עם משפחתו של בעלה ועוד ועוד. כשמגיעים עם תפיסות כאלו לארוחה, באים כבר עם נבואה שמגשימה את עצמה, וכך כל הדברים מובלטים בצורה הרבה יותר קיצונית החוצה.

יש משפחות שבהן הדברים קיצוניים, ואז החיכוך גדול ובולט הרבה יותר. בנוסף, יש את נושא התחרותיות בין האחים של בני הזוג והילדים שלהם.

עוד נושא קלאסי הוא היחסים בין החמה לכלה. תמיד יש את הכלה הטובה והרעה. ברגע שמישהי קיבלה כותרת, היא כבר נשארת לתמיד, ואז גם הבעל נכנס לבעיה, כי הוא לא יודע לצד מי להיות.

על מה רבים בדרך כלל?

איפה לחגוג, מי יכין מה, איך יישבו סביב השולחן, מי יעזור, איך יעזור וכמה יעזור, לבוש, התנהגות, תחרות וכדומה.

איך פותרים מחלוקות כמו אצל מי לחגוג?

מן הראוי לגשת למשא ומתן הזה, לא בכבדות נפש וראש, כשלא טעונים נורא או כעוסים ולעשות מעשה שוויוני ומיישב את הדעת של שני הצדדים. בני זוג צריכים לדעת, שאיכשהו בכל זאת מוקד ההזדהות צריך לעבור לזוג עצמו, ולהיפרד רגשית ותלותית ממשפחת המוצא.

הרבה פעמים בני הזוג מתקשים להיפרד ממשפחת המוצא, הם לא מבינים שהם יצרו בית חדש והוא זה שהכי חשוב. יהיה נכון לדבר בלשון אחרת, ובעיקר על עצמנו באופן אישי, ולא להכניס פנימה האשמות והעלבות.

מה עושים אם אחד מבני הזוג לא מסתדר עם בן משפחה מהצד השני?

שני בני הזוג צריכים לדבר לפני שהולכים לארוחה ולסכם ביניהם מה עושים בכל מקרה. רצוי לנסות ולאמץ גישה חיובית ולהחליט לראות רק את הדברים החיוביים ולא לבוא שלילי מראש. יהיה נכון לחפש בכל מאמץ את הדברים החיוביים. צריך לנסות להתעלם, ואז אתה מתעלה וחוסך מעצמך את ההיעלבות. האירוע נשאר אותו אירוע, אבל הפירוש הוא בעיני המתבונן. אם תבוא בגישה שכולם נגדך, כך זה יהיה.

איך שומרים על ביחד למרות חוסר האינטימיות?

יהיה נכון להחליט יחד על איך לשמור על הגבולות – מה כן עושים ומה לא עושים, איך מחלקים את הזמן ומציבים גבולות כלפי האחרים.

ומה אני אומר?

אסיים ואכתוב שאם נהיה רגישים איש לרעותו, אכפתיים ואנושיים, אז לא ניתן לקורונה לשים אותנו בקורנר ומדינת ישראל תחזור ותהיה מדינה מחבקת את יושביה ולא רק בחגיה. ואני מקווה שתקופת החגים שידרגה לכולם את ההרגשה!!

בריאות!! ושנים טובות!!