יעל באגר פורשת לגמלאות -סיום עידן בגן השכונתי

יעל באגר, הגננת המיתולוגית של שכונת למד פורשת לגימלאות, לאחר 43 שנים, מתוכן 33 שנים בשכונת למד. במשך יותר משלושה עשורים כיהנה יעל כגננת בגן העירוני ברח' בורלא 2 ת"א ותחתה גדל דור שלם של ילדים שחלקם המשיכו להתגורר בשכונה.

אנו, 3 אחים ואחות, בני משפחה אחת תושבי השכונה ובוגרי הגן כמובן, מאוד מעריכים את פועלה של יעל בגן השכונה והחותם שהטביעה בנו ובשאר בוגרי הגן האחרים בשכון ל, ולכן יזמנו עריכת ראיון לרגל הפרישה.

מדוע רצית להיות גננת והיכן למדת זאת?

להיות גננת זה היה ייעוד שלי מאז שאני זוכרת את עצמי. תמיד אהבתי ילדים ורציתי לתת להם את כל כולי. למדתי להיות גננת בסמינר לוינסקי.

להיות 33 שנה בגן אחד בשכונה שלנו זו באמת תקופה ארוכה, האם היו מקרים שלמדו אצלך הורים ואחר כך ילדיהם (פרטי דוגמאות)?

היה לי מקרה אחד שכזה. יעל אוחנה למדה אצלי ולאחר מכן ביתה הילה וולנר. היו גם אחים רבים ממשפחות השכונה ואני פוגשת בוגרים שלי שעדיין מתגוררים בשכונה ולהם ילדים קטנים רבים.

חשוב לך להנחיל לילדים את אהבת ארץ ישראל, הדגל וההמנון. מן המפורסמות בשכונה שלנו שבוגרי הגן על אף גילם הצעיר יודעים את מילות ומשמעות ההמנון, טרם הגיעם לכתה א' מה מניע אותך להנחיל הערכים הללו במסירות דבר שלא רואים תמיד במסגרות חינוך דומות?

נולדתי במדינת ישראל. אני חושבת שאחת המטרות הכי חשובות של איש חינוך זה להנחיל את האהבה למדינה ויש לי אהבה אדירה למדינה. לפני כ 25 שנה קראתי כתבה בעתון לפיה צוערים בבה"ד 1 לא ידעו את מילות ההמנון של מדינתנו. הדבר הפריע לי מאוד. אני החלטתי שילדי הגן יכירו את המנון המדינה ויתחברו למשמעויות שלו.

אנו זוכרים שבשנה מסוימת שברת את היד ובמקום לקחת חופשת מחלה הגעת מיד למחרת עם גבס לגן. עד כדי כך את אוהבת את העבודה ואת הילדים?

אני אוהבת את הגן , הילדים ועבודתי בו מאוד. לפני כעשר שנים, בחודש יוני, שברתי את הכתף ואכן החלטתי לא להעדר כלל מהגן על אף חופשת מחלה שהייתה לי ולסיים את כל האירועים והמסיבות של שנת הלימוד מבלי לוותר על שום אירוע.

ספרי על מקרים מרגשים שהיו לך בגן

כל יום וכל רגע בגן יצר אצלי רגעים מרגשים. היה לי בגן, וזו לא קלישאה אלא אמיתה, יום יום חג וחג יום יום. בכל רגע ראיתי והתרגשתי מדברים רבים: צמיחת הילדים, השתלבות של ילדים, חברויות בין ילדים והתקדמות של ילדי הגן בכל התחומים.

ספרי לנו על חשיבות הדמוקרטיה והבחירות בגן יעל ובמדינה וכיצד את מנחילה גם נושאים חשובים אלה לילדי הגן.

דמוקרטיה היא חלק בלתי נפרד מההוויה של מדינת ישראל. אני רציתי להנחיל לילדים את משמעותם של בחירות ודמוקרטיה עוד מגן הילדים. בכל שנה שבה היו בחירות היינו משחזרים ביצועם של בחירות בגן. הקמנו קלפי בגן , דוגמאות לתעודות זהות ותעודות בוחר לכל ילד, רשימת בוחרים. החלטנו על נושא הבחירות, למשל מה לעשות במפגש בגן למחרת: האם לקרוא ספר מסוים, לשחק משחק מסוים או אפילו פתק לבן (הימנעות). הסברתי לילדים משמעותם של בחירות: היותן שוויוניות כלומר שכל אחד בוחר פעם אחת, וחשאיות, כלומר כל אחד בוחר מאחור הפרגוד לבדו. לאחר הבחירות היינו מונים את הקולות ומכריזים מה הפעילות המנצחת. הסברתי שלאחר תוצאות הבחירות לא כולם מרוצים אבל הרוב קובע.

כשהיו בחירות לרשות המקומית התקשרנו בסיומן לראש העיר הנבחר, לרון חולדאי, ואיחלנו לו בהצלחה בתפקיד.

יעל – מה לרוב את בחרת – ספר או משחק?

חברים, אלו הן בחירות אישיות וחשאיות ואשמור את בחירתי לעצמי.

יעל, את נחשבת ל"גננת של פעם" – מה זה אומר מבחינתך?

כשהיו אומרים לי שאני גננת של פעם זה היה מאוד מעליב אותי, מאחר שכל העת למדתי, התחדשתי ומילאתי את עצמי בהמון המון ידע שאותו העברתי לילדים. מדוע בכל זאת כינו אותי כך? אני מניחה כי הייתה לי מסירות אין קץ לגן ולילדים בו. לא הייתי מחסירה ולו יום אחד בגן. אני חושבת שמי שעבד איתי הרגיש את הרצינות שלי והאכפתיות שלי. אני חושבת שכל גננת באשר היא, היא בוודאי אכפתית מאוד כלפי ילדים, אבל בכל מקרה אני אראה את הביטוי "גננת של פעם" כמחמאה ואודה לכם עליה.

הטכנולוגיה: מחשבים, ניידים ועוד מני מסכים, מה זה עשה לחינוך טוב או רע?

אין מה לעשות, זהו דור של טכנולוגיה. ילדים יודעים להשתמש בה ולנצל אותה גם למטרות טובות של לימוד וקידמה. אין להילחם בקדמה, יש לבחון איך לנצל אותה לערכים ודברים טובים שאותם יש להמשיך ולהנחיל. הכנסנו מחשבים לכתת הגן וילדים אהבו להשתמש בהם וגם אני תמכתי בכך.

הגן שלך היה ייחודי בין היתר כי שילב ילדים מגן חינוך מיוחד. ספרי לנו מה תרם השילוב הזה לאווירה בגן ולילדים?

זו שאלה נהדרת. הגן הצמוד לגן שלי היה גן של חינוך מיוחד. ממשרד החינוך ביקשו ממני שאשלב את ילדי אותו גן בשילוב קבוצתי או יחידני עם פעילויות הגן שלי ולעיתים שילדי הגן שלי יעברו לפעילויות עם הגן השכן. עשיתי זאת בשיתוף פעולה פורה עם צוות הגן השכן. ילדי הגן הפיקו רבות משילוב זה. לא רק שהם נהנו לקבל את ילדי הגן השכן ולשתף אותם בפעילויות שלנו בגן, אלא גם למדו כיצד יש לקבל את האחר והשונה ולעזור לזולת ושלכל אחד יש כח ויכולת לתרום במשהו לזולתו ולהגיע להישגים. זוהי חוויה מאוד חינוכית ומעצבת לטעמי.

כבוד להורים ולאוכלוסייה המבוגרת הינו ערך עליון אצלך. כולנו זוכרים שבכל טקס סיום שנה הגיעה אמך (ז"ל) לצפות בפרי עמלך ולהיות גאה בך ובילדים. איך זה בא לידי ביטוי בחינוך הילדים בגן?

אני חושבת שאדם הוא נוף מולדתו ונוף משפחתו. אדם סופג רבות מהבית. אצלנו בבית הורי הנחילו לנו כבוד רב ונתנו דוגמא אישית של כבוד והערכה לזולת, למשפחה, לחברים למדינה ולחברה כולה. כל יום הייתי אסירת תודה לאימי ז"ל (ולאבי שיבדל לחיים ארוכים) שהיא למעשה חלק ממני ובזכותה אני מה שאני. כחלק מהערכתי אליה הייתי מאושרת להביאה לאירועים חשובים בגן כדי שתראה ותתגאה.

אני גם השתדלתי להנחיל ערכים אלה לילדי הגן. תמיד נתתי דוגמא אישית של דיבור בכבוד לכל אחד ואחת: לילדים, לאנשי הצוות, לאורחי הגן ולמשפחות הילדים. לכל אחד נתתי מילה טובה וחיזוק ועידוד להמשיך ולהתקדם.

איך הקורונה השפיעה עלייך והאם החלטת לפרוש בגלל זה?

לא היה לי שום חשש מהקורונה. לדוגמא, עם סיום הסגר הייתה אי בהירות שמא חוזרים לפתוח את הגנים באיזשהו יום שישי או לא. אני אמרתי אני באה לעבודה, הגן יפתח גם יפתח. אלוהים ישמור על פרחי הגן. ואכן הגן תיפקד כרגיל ולא חסכתי מילדי הגן כל פעילות. באתי לגן עם ברק בעיניים וציפייה לעוד יום עבודה מהנה בגן. אבל כעת, לאחר 43 שנות חינוך, קרובי משפחתי לחצו עליי שאפרוש. יש לי אבא שיבדל לחיים ארוכים אשר מצוי באוכלוסיית סיכון וגם אני אז החלטתי בלחץ משפחתי לפרוש.

מה תכניותייך לעתיד?

אני בדרך כלל אדם שחשוב לו להיות טוב במעשיו ולכן תמיד הייתי מתכננת תכניות לגן כיצד לשפר אותו ואת מלאכת החינוך שבו. דווקא כלפי עצמי אני עדיין לא מתכננת דבר. שכולנו נהיה בריאים ואז אמשיך לבלות עם משפחתי , עם בן זוגי , לטייל בארץ ובחו"ל ולפגוש הרבה חברים. תמיד אמשיך לקרוא וללמוד שהם דברים שאני תמיד אוהבת לעשות.

מהו המסר שהיית רוצה להגיד להורי ולבוגרי השכונה לגבי השליחות שבחינוך?

לאיש חינוך טוב צריכה להיות אג'נדה או מסר שהוא רוצה להעביר ושהוא מאמין בו. אפשר לומר שאצלי ראיתי חשיבות בהענקת ערכים של להיות חבר טוב, לחוש את הזולת ולהתחשב בזולת, להצטיין באיזשהו תחום שהילד אוהב ולשאוף גבוה באותו תחום לא משנה מהו, השמיים הם הגבול וכל אחד יכול.

אנו זוכרים כבוגרי הגן שגם שנים ארוכות לאחר מכן תמיד ניצלנו הזדמנויות לבוא ולבקר ולנכוח בקבלת שבת בגן. כך היה עת התחלנו את בית הספר היסודי וגם לאחר מכן בתיכון וכו'. ספרי על חוויה זו של לראות את הבוגרים גדלים, מתפתחים וחוזרים לגן.

תמיד אני מזמינה את הבוגרים שלי לקבלות שבת. זה מתחיל מתלמידי כתה א' שבאים כמה שבועות לאחר תחילת לימודיהם בבית הספר בחזרה לגן בימי שישי לקבלות שבת. גם ילדים ונערים בגילאים יותר מבוגרים באים לבקר בגן. אני פוגשת את בוגריי גם מעבר לכך. זה תמיד עושה לי אושר עילאי לפגוש את פרחי הגן שגדלו. אני תמיד מרגישה שכמה שהענקתי לילדיי הגן, מפגשים עימם מעניקים לי המון. נתתי המון אבל יותר קיבלתי.

השנה , בגלל פרישתי, חשתי עצב שלא אפגוש את בוגרי הגן בקבלות שבת . אז החלטתי לעשות מעשה ובאתי לבקר בבית הספר היסודי ופגשתי את כל בוגרי הגן שעלו לכתה א וזה היה מאוד מאוד מרגש.

איזה ספר את הכי אוהבת?

אני אוהבת מאוד ילדים ולכן אני ממש מחוברת לכל הקלאסיקות של ספרי הילדים: ציפור הנפש, העץ הנדיב, הבית של יעל וכו'. אני קוראת המון ספרים מכל מני סוגים ואמשיך לעשות כך.

איזה שיר ישראלי את הכי אוהבת?

אני מאוד אוהבת שירים ישראלים. זה חלק מאהבתי למדינה. כשלמדתי בסמינר היה לי מורה למוזיקה שאמר לי שאם ילדי הגן שלי ידעו עשרה שירים של ארץ ישראל עשיתי עבודה טובה. שרנו הרבה בגן ולמדנו הרבה שירים. כל שנה בחרתי משורר ישראלי ידוע ולמדנו שירים שלו וגם של אחרים במהלך השנה. אחד השירים שאני אוהבת זה השיר "ההר הירוק": "פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט, ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת, ותכלת השמיים וענן יחיד, וראיתי את ההר הירוק תמיד".

מה הם התחביבים שלך?

כל מה שלמדתי כל חיי היה סביב ילדים. אבל בנוסף לזה אני אוהבת לטייל בארץ ובחו"ל, לרקוד, לשיר, לבלות עם חברים. סיפרתי לכם על אחד הטיולים המקסימים שעשית בכל רחבי רומניה ואפילו אתם החלטתם לטייל לשם בעקבות המלצותיי.

איזו אישיות השפיעה עלייך ואת מאוד מעריכה?

אני מעריצה את הנשיא לשעבר, שמעון פרס. מדובר בבן אדם מאוד חכם, מאוד תורם, מאוד פעיל שתמיד לומד ומנסה להנחיל ערכים. הוא תקע יתד גם בארץ, גם בעולם וגם בלבבות האנשים.

מה את מאחלת למדינת ישראל לשנה החדשה?

שאלה נהדרת. לצערי כשהמדינה תהיה בת 73 לא אהיה עוד פה בגן עם הילדים לחגוג את יום העצמאות. אני מאחלת למדינה שתהיה קודם כל בריאה. כמו כן עם דור המשך של ילדים חזקים, שאפתניים, מחונכים, חברים וערבים זה לזה ושאנשי המדינה יידעו לתקוע יתד בכל מקום וגם בלב.

מהי שכונת למד בשבילך?

שכונת ל' בליבי זו משפחה. זה היה הבית השני שלי. תמיד דיברתי על שכונת ל' בהערצה. אני אהבתי את השכונה והרגשתי שהשכונה אהבה אותי. תמיד אמרתי בגאווה "אני גננת בשכונת ל'". בכל בוקר עת הייתי מגיעה לשכונה וצועדת אל הגן הייתי נתקלת בתושבי השכונה , כשכל מי שמכיר אותי היה פונה אליי ופותח בשיחה. הרבה מהם הנם בוגרי הגן. שכונת ל' זו ממש קהילה חמה. משפחה.

עם סיום הראיון , הובלנו את יעל לחזית הגן, ושם חיכו לה ברחוב בהפתעה עשרות מבוגרי הגן ומשפחותיהם בגילאים שונים עם בלונים ותשואות. זו הייתה הפתעה מאוד מרגשת שהעלתה דמעה אצל יעל וגם אצלנו.